אריק להב-ליבוביץ 92 אני בטוח שיש סרטים דוקומנטריים שחומרי הגלם שלהם כל כך חזקים והעריכה שלי רק תפגום – היא תהפוך אותם ליותר מדי סרט ופחות מדי תיעוד . במקרים כאלה אני מנסה לערוך בדומה לדרך הטיפול בקלטות וידיאו ביתיות בשנות השמונים – להוציא את הקטעים המשעממים ולהשאיר רק קטעים ללא עריכה, בעצם ראשס שקצת ניקינו אותם . זוהי גסות עריכתית שבסופו של דבר מעניקה תחושה של אותנטיות בזכות זה שהחומר קרוב מאוד למצבו הגולמי . מבחינת העין האנושית, קאטים אינם דבר טבעי . אני לא טוען שצריך לצלם סרט בשוט אחד רציף רק לשם האמינות, אלא רוצה להדגיש שכאשר חשוב לנו להביא אותנטיות דוקומנטרית בקטע מסוים, צריך להשתדל שלא ירגישו את מניפולציית הקולנוע ואת היד העורכת . בסרטים עלילתיים, לרוב קיימת האפשרות להחליק את הקאטים יותר מסרטים דוקומנטריים . אבל לעיתים, גם בסרט עלילתי אני מחפש להדגיש תכונות דוקומנטריות על ידי יצירת תחושת ראשס . כשראיתי לראשונה את חומרי הגלם של תמונות הכוונת בסרט לבנון , עלתה בי תחושה חזקה של חומר דוקומנטרי . אבל בכל פעם שחתכתי מחוץ אל פנים הטנק הרגשתי שהאשליה הדוקומנטרית נחלשת, ולכן מיעטתי ב״קאטים...
אל הספר