הוויכוח על תחילת הוראת הקריאה ועמדתו של ויגוצקי

פרק 11 : פדגוגיה דיסקורסיבית - סביבות למידה חברתית המבוססות על שיח | 259 אולם עיון מדוקדק בכתביו של ויגוצקי מנבא את האכזבה מיעילותה של השיטה ללימוד הקריאה והכתיבה כגילוי . יתר על כן, מחקרים של חוקרים נאו - ויגוצקיאנים משנות השמונים והתשעים ( ברייטר וסקרדמליה, 2000 ; Brown Campione, 1990 & ) הראו שכאשר נותנים לילדים "לגלות" את הקריאה, לעיתים קרובות הם נשארים שבויים בתפיסות השגויות שלהם המונעות את התפתחותם . לפיכך, כדאי לתת את הדעת לטענה של ויגוצקי בדבר גבולות הלמידה הספונטנית : טולסטוי מייחס משמעות רבה מדי לספונטניות, למקריות, לפעילות הדימוי והרגש המעורפלים, להיבט הפנימי של היווצרות המושגים, שנעול בתוך עצמו . הוא ממעיט בערכה של יכולת ההשפעה הישירה [ של המורה ] על התהליך, ומרחיק את ההוראה מן ההתפתחות יתר על המידה . ( ויגוצקי, ,2003 עמ' 74 ) ויגוצקי טען שרכישת הקריאה והכתיבה בבית הספר היא כמו רכישת שפה זרה, והיא דורשת התערבות ישירה של המורה . גם בנושא זה הוא הביע תפיסה דיאלקטית, ולפיה להבדיל מהדיבור, המייצג את הידע היום - יומי של הילד הנרכש רכישה ספונטנית ( שפת האם ) , תחילת הרכישה של הקר...  אל הספר