פרק 4 : תפקידם של כלים מוחשיים וסמליים בתיווך תהליכי למידה | 53 המבוגרים לכדי הפנמה של שדה הראייה של החפץ באמצעות סימנים, עד שגם בהיעדר החפץ הם מגיבים לסימנים : תחילה אין תנועה זו אלא ניסיון בלתי מוצלח לאחוז במשהו, תנועה המכוונת לחפץ מסוים המיועד לפעולה צפויה . הילד מנסה לאחוז בחפץ, הנמצא מעבר להשגתו . ידיו, המושטות אל החפץ, נשארות תלויות באוויר . האצבעות עושות תנועה של אחיזה . בשלב התחלתי זה החיווי מיוצג על ידי תנועות של הילד, אשר נראה כאילו מצביע על חפץ, ותו לא . כאשר האם באה לעזרת הילד, ומזהה שתנועת הילד מסמנת משהו, המצב משתנה מיסודו . ההצבעה נעשית תנועה בשביל אחרים . הניסיון הבלתי מוצלח של הילד מפיק תגובה, לא מהחפץ שהוא רצה, אלא מאדם אחר . רק אחר כך, כאשר הילד יכול לקשר את תנועת התפיסה הבלתי מוצלחת אל החפץ במלואו, הוא יבין את התנועה כחיווי . בצומת זה מתרחש השינוי בתפקוד התנועה : מתנועה מכוונת אל החפץ היא נעשית תנועה המכוונת לאדם אחר, אמצעי ליצירה יחסים . תנועת האחיזה הופכת לתנועת הצבעה . [ . . . ] והיא נתפסת על ידי האחרים כמחווה . ( שם, עמ' 84 ) פסקאות קצרות אלו בכתביו של ויגוצקי ה...
אל הספר