פרק 2 : מעבר הרעיונות הוויגוצקיאניים מרוסיה למערב | 25 למדנו בשיחה פרטית ) . אולם ככלל, הוגים מהזרם המרכזי של הפסיכולוגיה והחינוך לא זכו להכיר את התאוריה של ויגוצקי, והיא נותרה מחוץ לשיח עד שנות השישים . המצב החל להשתנות שלושים שנה אחר כך, הן ברוסיה הן במערב . סופו של עידן סטלין ברוסיה ( 1953 ) ציין לא רק רווחה פוליטית מסוימת, אלא גם את "שיקומן" של כמה תאוריות ושיטות מדעיות שהוחרמו בשנות השלושים והארבעים . בתום העידן הזה היה אפשר שוב לדון בציבור בְּרבּים מרעיונותיו של ויגוצקי, ואף בכולם . בשנות ה - 60 הודפסו מחדש כמה מעבודותיו, וכמה מהן הוצאו לאור בפעם הראשונה . על "גילויה" של התאוריה של ויגוצקי במערב אפשר לכתוב שני סיפורים : הראשון יתמקד באנשים מסוימים, כגון אלכסנדר לוריא ברוסיה, אחד המייסדים של הפסיכולוגיה ההיסטורית - תרבותית והמוביל של חוג ויגוצקי ( 1976 Luria ) ; מייקל קול ואחרים מחוץ לרוסיה, שעסקו בעריכת מאמריו המרכזיים של ויגוצקי לספר באנגלית ( 1978 Cole, John - Steiner, Scribner & Suberman, ) , וג'יימס ורטש, שהסביר את המושגים המרכזיים של ויגוצקי לקהל הקוראים האקדמי דובר האנגלית ...
אל הספר