6 בארץ: "יחדיו"

— 36 — היה זה לאחר שתי הסערות הגדולות ששלונסקי עורר - תחילה ב – ,1927 במאבקו העז נגד הפואטיקה של דור התחייה ובעד הכתיבה המודרניסטית . הוא גרם אז לפילוג באגודת הסופרים שהוביל להתפטרותו של ביאליק ממנה, והשתלט על כתב העת של האגודה, כתובים ; ולאחר הסערה השנייה, של דצמבר ,1932 כאשר שלונסקי ובני חבורתו פרשו מ כתובים והקימו את חבורת “יחדיו“ . גולדברג עמדה אמנם בקשר טוב עם בני החבורה כבר לפני עלייתה ארצה וכך עקבה מרחוק אחרי כל התמורות הללו, אולם לא נדרשה לנקוט עמדה : ל טורים , שהייתה במה לוחמנית במובנים רבים, שלחה בדרך כלל רק שירים, שנדפסו לצד הרשימות אשר בהן התפלמסו בני החבורה עם מקטרגיהם . כך נחסך ממנה הצורך להתעמת חזיתית עם ביאליק, שאליו ואל יצירתו חשה קִרבה רבה . “הייתה זו עדיין תקופה של המשך ‘המרד‘ בביאליק“, נזכרה לימים בשנותיה הראשונות בארץ, “גם אחרי מותו היה הוא לכולנו כעין מבצר עצום, טירה מבוצרת, שהיינו מסתערים עליה בכל כוחותינו הרוחניים . אני בסתר לבי אהבתי את ביאליק מאוד, אהבתי את הדברים האהובים עלי עד היום הזה : את שׂגב לשונו, את האגדות, את שירי – העם, את שירי הילדוּת, ושיריו הליריי...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד