35 דֶאוּס אֶקְס מַכינָה: אלוהים, מכונות ובני אדם בסיפורת של א"ב יהושע

יגאל שוורץ 508 העור הישנות על ידי, והלכתי לטפל באופנוע, שנדלק במכה ראשונה, פולט פרץ קל של עשן תכלכל וכבר הוא מוכן לנסיעה, כאילו העדרותי הממושכת, וגם השלג והקור, לא מעלים ולא מורידים בשביל המנוע שבשרו הנקי, הלבן והחטוב, שומר בתוכו את הפעולה הנכונה בכל מצב ) השיבה מהודו , עמ' 132 ( . על רקע תשוקתו של הסופר לכלי תעבורה — והיזכרו גם בתיאורים המופלאים של ספינת בן – עטר ב מסע אל תום האלף , על תנועותיה ושלל אביזריה — הכרח לשאול, כמדומה, למה הוא הורס ומנתץ, משמיד ומאבד את מושאי התשוקה המכניים האלה או לפחות מקלקל ומשבש את פעולתם התקינה . למה למשל הוא טורח להוריד מהפסים — ועוד אחזור למינוח המשמעותי הזה — את רכבת האקספרס ב"מסע הערב של יתיר", שהיא, כהגדרת המספר שלו "רכבת מצוחצחת, רכבת פאר, ממיטב הרכבות של חברת המסילה" ) כל הסיפורים , עמ' 32 ( . ובדומה לכך, מדוע הוא משבית את פעולתה של מכונת הבטון ב"תרדמת היום", כופה על מנהל העבודה שם ל"פש ] ו [ ט יד מהססת אל עבר המנוע החשוף והרותח ] ולכבות [ אותו בלא – לב" ) שם, עמ' 23 ( . וכשקופצים חמישים שנה קדימה צריך גם לשאול מדוע משבש יהושע את פעולתן של כל המע...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד