560 רחל אליאור דָּבָר — הם שמות פעולה המבטאים את זכויות היתר הייחודיות לגברים בכינון יחסי אישות ובהפרתם . לעומת זאת סטייה ( ״כי תִשְׂטֶה אשתו״, במדבר ה, 12 ) ; מעילה ( ״ומעלה בו מעל״, שם ) ; טומאה ( ״אחרי אשר הטמאה״, כד, 4 ) , ו״היא נטמאה״ ( במדבר ה, 11 - 31 ) ; זנות ( ״לא נמצאו בתולים לנערה [ . . . ] עשתה נבלה בישראל לזנות בית אביה״, דברים כב, 21 ) ; עֶרְוַת דָּבָר ( ״כי מצא בה ערות דבר״ — כד, 1 ) — מייחדים את מעמד הנשים . הלקיחה, הבעילה, התפיסה, החשיקה, העינוי והשילוח הם פעולות חד – צדדיות המותרות לגברים בלבד : ״כי יקח איש אשה״ ( כב, 13 ) ; ״כי ימצא איש נערה בתולה [ . . . ] ותפשָׂהּ ושכב עמה [ . . . ] ונתן האיש לאבי הנערה חמישים כסף ולו תהיה לאשה״ ( שם, 29 ) . זכויותיו של הגבר לממש את חשקיו ואת יצריו ללא הסכמת בת זוגו אף הן חד – צדדיות : איש זכאי לבוז ולשלול נשים מבין נשי אויביו ; איש זכאי לבעול שבויה יפת – תואר שהוא חושק בה ולקחתה לאשה, לקיחה המוגדרת כעינוי . איש זכאי לשאת כמה נשים ללא התחשבות בדעת אשתו הראשונה ( אם כי החוק אוסר לבכר את בנֵי האהובה על בני השנואה בשאלות ירושה ודורש ל...
אל הספר