30 אבא מת: חוויית יסוד נעוצה בזמן

204 ניצה בן - דב ומה עשית כששמעת שהנשיא קנדי נרצח״ או ״איפה היית ומה עשית כששמעת שראש הממשלה יצחק רבין נרצח״ . מותו של אדם מכונן, דוגמת איש ציבור או אמן, נָדון לרוב בהקשרים פוליטיים וחברתיים . אצל רביקוביץ, האיש החשוב שמת הוא כמובן האב הפרטי . הז׳אנר הציבורי הופך למשפחתי / אישי — כלומר, דרך הזיקה לתבניות סיפור של ״מות גיבורים״ היא הופכת את האב מדמות פרטית לדמות – דגם קולקטיבית, ולבעל תפקיד מרכזי ביצירתה . ההתמקדות המתמדת ברגע מותו, השחזור המפורט של פרָטֵי האירוע ושל ההיוודעות אליו כמו מפקיעה אותו מהספירה הפרטית ומעניקה לו — כפי שכבר ציינו רבים — תפקיד משמעותי ומכריע ביצירתה . האב מַפרה את כתיבתה, ובמסגרתה היא חוזרת אליו ואל מותו ומתמודדת עמם שוב ושוב . וכך, דווקא התעקשותה להישאר במרחב הפרטי של הספירה המשפחתית, היא שמעניקה לספירה הזאת מעמד ותוקף רחבים הרבה יותר, ובה – בעת מבטאת אולי אי – אמון כלפי העולם הפוליטי, שאינו מספק לה ״אבות״ אחרים להיעגן בהם ולהיאחז בזכרם . בתאריך נקוב, המרוחק בעשרים וחמש שנה מהזמן שהסיפור נכתב, התרחש האסון . גם הילדה בסיפור מתוארת כמצויה בסיטואציה של זמן : היא ...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד