פרומתיאה שוב כבולה 73 של רביקוביץ את השוני שבינה ובין וולך בכך ש"היא ( יונה וולך ) לא התביישה מאמא שלה" כשכתבה שירים ( נאמר באחד הראיונות שבעל – פה עם רביקוביץ לאחר צאת ספרה הקודם, אהבה אמיתית , שיש בו שירים המתייחסים אל מות וולך ) . בקובץ החדש מוותרת דליה רביקוביץ במידה רבה על הדיבור התת – תקני, וייתכן שניתן לזהות עובדה זו כבר בכותרת "אמא עם ילד" . שֵׁם זה מופיע כתג – זיהוי, של חיבור "לגיטימי" עם העולם האנושי, אך קשה לומר שהקובץ עוסק בסוגיית האמהות . לרביקוביץ יש רפרטואר – נושאים בסיסי המתקיים לאורך כל יצירתה, והנושא בה"א הידיעה הוא סבלו של האדם הפרטי, הספון בחדרו ומקיים קשר – של – סבל עם העולם . התג "אמא עם ילד" מובן לא כנושא מרכזי, אלא כהצהרה פואטית : "הילד" מייצג כאן את סדר העולם, את המרחב התקני ואת הזמן התקני . וכדי לדבר כ"אמא עם ילד", באיזה רצף סימביוטי פנימי בתוך האמא, רצף שבו הילד המופנם יבין את שפתה של האם, עליה לדבר במידה רבה בשפתו, כלומר : לציית לכללים של הסדר הסימבולי הנשלט בידי חוק האב : לדבר שוב בשפה קרובה מאד לזו של פרומתיאוס ( ולא של פרומתיאה, המצמצמת אותו לדייג יווני )...
אל הספר