קווים לשירתה של דליה רביקוביץ 29 והוגה בהם סִפורים / והיתה לי שהות רבה להרהר בצער / מראשית הסתו האפור ועד סוף הקיץ הצהוב" . את מקור החוויה בשירים אלה, יש, כמדומני, לבקש גם בחלומות הילדוּת על האיש הזר, על המלך הנדיב ועל הנאהב המקווה ( בשירים "קריעה", "מתנות מלכים", "תקופות השנה" ) . אף העדר האפשרות שבהגשמת האהבה, הדריכות לקראתה והציפייה לה, המרירות והאכזבה, זוכים כאן למבע שירי אישי משכנע . בשיר המאוחר "זכרונות חמים", המופיע כאן לראשונה, גוברת מרירות זו עד כדי המיה שבבכי כמעט : "תאר לך : רק האבק לִוה אותי / ולא היה לי מלוה אחר" . או השורות הראשונות של הבית השני : "תאר לך מיהו שלִוה אותי / ולכל חברותי היה אחר" . ובעיקר שורות הסיום בעלות האינטונאציה השונה מעט : "ולא היה לי שום מלוה, ורק האבק לִוה אותי" . עקיבותה של התמדה נוקבת זו שברצון המשוררת לאיתור מדויק וקפדני של הכאב, הסמוי והמשתכח כביכול, שבעיקרה נשענת על צירופים ועל תמונות השאובים מחוויות הילדות, נראית לי חשובה עד מאד בבחינת שיריה של דליה רביקוביץ, הואיל וקובלנות אלה של השנים המוקדמות הן, אולי, האמיתיות והנוקבות ביותר שעשויות להשתיי...
אל הספר