אמרי שפר מבוטלימ � 135 404 מכאן נובע שהיא סבורה כי תחושותיה מתות כשאינןביחס לנושאהּ ; אלא רדומות , שהיא מדמה לעצמה לא לחשוק עוד לרדוף , מייד כשהיא שובתת וכשהיא חושבת שאבדו לה כל הטעמים ששׂבעה . אולם עלטה עבותה זו המסתירה אותה מעצמה , אינה מונעת שתִּראה בשלמות את מה שחוּצה לה : באשר היא דומה לעינינו , המגלות את הכול ועיוורות לעצמן בלבד . אכן , בתועלותיה היותר גדולות ובענייניה היותר חשובים , היכן שהעזוּת של ייחוליה קוראת לכל תשומת לבה , היא רואה , היא מריחה , היא שומעת , היא מדמה , היא חושדת , היא תופשת , היא מנחשת הכול , באופן שמתפתים להאמין כי לכל אחת מתשוקותיה יש מין קסם המתאים לה . מאומה אינו כה אישי וכה חזק כמו קשריה , שהיא מנסה לנתק ללא הועיל למראה אסונות קיצוניים המאיימים עליה ; אף על פי כן , היא לפעמים עושה , במעט זמן ובלא שום מאמץ , את מה שלא יכלה לעשות באמצעות כל אלה שהיא מסוגלת להם במהלך כמה שנים : מכך אפשר להסיק די קרוב לוודאי , כי זהו מעצְמה שתאוותיה ניצתות , חֵלֶף על ידי היופי ועל ידי הזְּכות של מושאיה ; כי טעמה הוא הערך שמגביה אותן והתמרוק שמייפה אותן ; כי זהו אחרי עצמה שהי...
אל הספר