המכתבים של חנה

מכתבי חנה סנש 8 | השאר את מספר הסטודנטים היהודים שהותר להם ללמוד באוניברסיטה . בספטמבר 1939 הגיעה חנה לנהלל לבית ספר חקלאי . אף על פי שדחתה לעת עתה את מימוש שאיפותיה הספרותיות, החלה לכתוב בעברית במהרה . לאחר שהשלימה שנתיים של לימודים, הצטרפה לקיבוץ שעמד להתיישב סמוך לקיסריה . היא ציפתה שיבוא היום ותחנך את בני הנוער לחיים חלוציים בארץ . בשנים המעטות שבהן חייתה חנה בארץ לא השתנתה מחויבותה ואמונתה הכנות והעמוקות בציונות . היא הייתה משוכנעת שבחרה באפשרות המעשית והצודקת היחידה עבורה : לעלות לארץ ולקיים בה חיים חלוציים . למרות זאת לא נחה דעתה נוכח מחשבות קשות שפקדו אותה : היא התגעגעה למקורות השראה רוחניים, ליצירה אינטלקטואלית . “כאשר אני עודרת, או שאני מנקה, רוחצת כלים או מפזרת זבל, עלי להודות שיכולתי לעשות משהו טוב יותר . [ . . . ] שאולי הייתי יכולה לעשות עבודה אחרת — באופן טוב יותר“ . נפשה יצאה אל בני משפחתה, דאגתה התגברה בעקבות אירועי הדמים וגרמה לה נקיפות מצפון : אמהּנשארה לבדה בבודפשט . “לפעמים אני מרגישה מאוד אגואיסטית על שעזבתי כך . פתרתי לעצמי את הבעיה ‘après moi le déluge‘-ו [ אחרַי...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד