367 פנתרים בממסד מוסררה, ותנועת שח"ק בשכונת עיר גנים . התנועות העלו לסדר היום הלאומי את מצוקתה של ישראל השנייה, ובייחוד את מצוקת הדיור ותחושת האפליה על רקע 1 עדתי וכלכלי-חברתי . במחקר שבדק את ההשפעה של מחאת הפנתרים השחורים על הקצאתם של תקציבי חברה ורווחה ועל ההשתתפות של אזרחים בפעילות לשינוי חברתי מלמטה, נמצא ש'הפגנות הפנתרים השחורים [ היו ] כוח מניע ומדרבן להפניית יותר משאבים לצורכי חברה ורווחה שגדלו במידה משמעותית [ . . . ] והייתה להם השפעה ארוכת טווח בהפיכת השימוש בהפגנות יזומות של תנועות אזרחיות, חוץ 2 פעילות הפנתרים השפיעה פרלמנטאריות, למופע קבוע בפוליטיקה הישראלית' . רבות על התפתחות מדינת הרווחה בישראל, והביאה להקמתה של ועדת כץ ( ועדת ראש הממשלה לנוער במצוקה ) בשנת ,1971 שהמליצה על צעדים חשובים לשיפור מצבן של אוכלוסיות במצוקה ולייסוד תכניות חדשות במוסד לביטוח לאומי בשנות 3 תנועות המחאה תרמו ישירות ובעקיפין להגברת השבעים של המאה הקודמת . המודעות הציבורית לבעיות החברתיות בשכונות המצוקה ; להכרה בצורך בחיזוק הדמוקרטיה הפנים-שכונתית ובפיתוח מנגנונים להשתתפות משמעותית של תושבים בניהול ...
אל הספר