יישובי גוש עציון ומוסדות היישוב במלחמת העצמאות

יישובי גוש עציון ומוסדות היישוב במלחמת העצמאות 197 עמן לקיבוץ באזור אחר בארץ או למחנה עבודה, ישתתפו שם בפעילות המשקית — וכך יסייעו במימון המחיה של האימהות והילדים . חלף החברים שיפונו היו אמורים להגיע כוחות צבאיים נוספים שישתתפו בהגנה על הגוש . 75 ההצעה נדונה לראשונה בהנהלת הקיבוץ הדתי שעסקה בתחילת פברואר 1948 במצבם של שלושת קיבוציה שבגוש — כפר עציון, עין צורים ומשואות יצחק — ובמסגרת זו נדרשה להצעת קפלן - חורין . 76 בישיבה טען מרדכי פרנק, ששהה בגוש בחודשיים הקודמים כשליח המחלקה להתיישבות, כי קבלת ההצעה תהיה צעד ראשון בדרך לפינוי מלא של היישובים . לטענתו, שלא כבגושי התיישבות אחרים שהמוסדות ניסו למצוא עבורם פתרון כלכלי לקיום היישובים, כאן מבקשים ראשי הסוכנות להפוך את היישובים לנקודות צבאיות . עם זאת, קבע פרנק, אף התנגדות לכל מהלך הכולל הוצאת מתיישבים מהגוש מסוכנת, שכן במקרה של נפילת היישובים תושת האחריות על אנשי הקיבוץ הדתי . בהמשך הישיבה התקיים ויכוח על האפשרות להעביר את ההחלטה על פינוי אזרחי לאנשי כפר עציון עצמם . רוב חברי ההנהלה, ובהם משה כהן ומרדכי פרנק, גרסו שאין לערב את אנשי כפר עצי...  אל הספר