דיאלוג בקמפוס : ערבים ויהודים במרחב משותף | 93 "על אף שבתחילת הסמסטר הייתי סקפטית לגבי הקורס ולא הייתי בטוחה שהוא יתרום לי, בסופו של דבר הצלחתי להיפתח לצד הערבי . אמנם בתחילת המפגשים היה לי מאוד קשה לקבל את הדברים שהם הביאו ואת החוויות שהם ביקשו לחלוק, כל מה שאמרו היה נשמע לי כמו התבכיינות, אך לבסוף הצלחתי לפתח אמפתיה למה שעובר עליהם, גם אם לא להזדהות איתם . " אלה כתבה : "הדברים שנאמרו בכיתה היו מאוד קשים ופגעו בי אישית . . . אבל הקורס נתן לי לראות את הצד השני, איפשר לי להבין כיצד הם מרגישים, כיצד הם רואים אותנו, את היהודים, ממה הם מפחדים, מה עוצר אותם מלהתקדם . . . " ענת כתבה : "זה היה משמעותי בשבילי, מכיוון שממש נכנסתי לנעליים שלהם, הזדהיתי איתם, וגם כעסתי על המצב ורציתי שהתחושות האלה שלהם יתפוגגו, ייעלמו כלא היו . זה ללא ספק השאיר בי חותם, הניסיון הזה לשנות קצת, גם התקווה שמשהו יום אחד בארץ ישתנה . " נרין : "במפגש האחרון דיברנו ופתאום משהו נפתח, וכל אחד התחיל להבין את האחר, סוף-סוף היהודים נכנעו . אני זוכרת שענת 'הורידה כובע' ואמרה : אין שום סיבה שהמדינה לא תהיה לכולם . " מונא תיארה...
אל הספר