90 | אריאלה פרידמן שכאשר הצד הערבי הביע לגיטימיות למעשים של חמאס, נחשבנו לתומכי חמאס ותומכי טרור, ובמיוחד אני ואלאא . הם אמרו שהחמאס אחראי על הילדים שנהרגים ברצועה ושישראל עושה את זה כדי להגן על עצמה . זו הייתה הדעה של הרוב היהודי בקבוצה . . . במפגש הזה ראיתי עד כמה הם מגובשים בדעותיהם ולא כמו הערבים שהיו ביניהם כאלה שתמכו בטענות היהודיות וכאלה שהביעו עמדות אחרות . לכן אהבתי את הגיבוש והחוזק בתוך הקבוצה היהודית שהייתה בדעה אחת, וקצת התאכזבתי מההתפרקות והחולשה הערבית . מהמפגש הזה הבנתי שכאשר מדברים על השוני ועל המלחמות, קשה להגיע להסכם ביניים, כי הרגשתי עד כמה הצד היהודי לקח את דברינו בוויכוח בבוז ובשנאה וזה השתקף בהתנהגותם מחוץ לקורס, בזה שלא דיברו איתי ביום שאחרי המפגש כי חשבו שהערבים תומכים בטרור . מה שהבנתי מהמפגש הזה היה, שלצד הערבי קל להבין את היהודים, והערבים יכולים להבין שזכותם של היהודים להתקיים כאן, אבל לצד היהודי קשה מאוד להבין את התפיסה הערבית, כי הם עובדים לפי מנגנון כור ההיתוך, כלומר : תיטמע ברוב ותחייה בגבולות ההנחיות שלך . " ענת סיכמה את האירוע כך : "במפגש זה הופתעתי מהפ...
אל הספר