תשרי מרחשוון כסלו טבת שבט אדר ניסן אייר סיוון תמוז אב אלול 311 א . תלמוד תורה כעבודת המקדש : מילותיה הקצובות והמדודות של המשנה על המקדש נועדו להכיל את חוויית המקדש, עבודתו והעלייה לרגל אליו . במקום עבודת הקורבנות עצמה עסקו מעתה היהודים בלימוד הקורבנות – המוקד מעתה אינם המקום והמעשה אלא המילה והלימוד . מה שבעבר היה יכול להיעשות רק בבית המקדש ורק על ידי אנשים מזרעו של אהרן הכוהן, שקיבלו את ההכשרה הראויה, מעתה יכול להיעשות על ידי כל יהודי ( אם כי עד לעת החדשה, בדרך כלל, לא על ידי יהודייה . . . ) בכל עת ובכל מקום . מסכת פאה נפתחת באמירה עקרונית על מעמדו של תלמוד התורה : אלו דברים שאין להם שיעור : הפֵּאה, והביכורים, והרֵאיון ( כלומר העלייה לרגל ) , וגמילות חסדים, ותלמוד תורה . אלו דברים שאדם אוכל פירותיהן בעולם הזה, והקרן קיימת לו לעולם הבא : כיבוד אב ואם, וגמילות חסדים, והבאת שלום בין אדם לחברו ; ותלמוד תורה כנגד כולם . ( פאה א, א ) תלמוד תורה נמנה במשנה זו עם מצוות הקשורות בבית המקדש ( ביכורים וריאיון ) . בחלק השני של משנה זו, מוצב תלמוד תורה כמצווה השקולה כנגד כל המצוות האחרות שעומדות לו...
אל הספר