"פרצוף של תשעה באב" - נחישותו של הזיכרון

תשרי מרחשוון כסלו טבת שבט אדר ניסן אייר סיוון תמוז אב אלול 303 כבר סיפרתי שאני ירושלמית ותיקה . מצד אמי אני דור עשירי בעיר, רוב חיי גרתי בה, וכיום ביתי נמצא קילומטרים ספורים מן המקום שבו עמד בית המקדש . לתשעה באב יש משמעות רבה בעבורי, אף שאיני מייחלת לבנייתו המחודשת של המקדש . ועם זאת, חוויית תשעה באב המשמעותית ביותר שחוויתי הייתה בברלין דווקא, בתפילה בבית הכנסת החדש ברחוב אורניינבורג, שרובו חרב במלחמה . כשישבנו לאור נרות בחצר הענקית והשוממה, שפעם ניצב עליה המבנה המפואר שממנו נותרה רק החזית החיצונית, קראנו את מגילת איכה ואמרנו קינות, חשתי את נוכחותו של החורבן באופן החריף ביותר . כשקולנו הידהד בחשכה חָבַר הצער על חורבן המקדש לצער על חורבנות הקודש לאורך הדורות . ספוג של צרות לאורך הדורות ספח אליו תשעה באב זיכרון של עוד אסונות מלבד חורבן המקדש הראשון והשני : חֲמִשָּׁה דְבָרִים אֵרְעוּ אֶת אֲבוֹתֵינוּ בְּשִׁבְעָה עָשָׂר בְּתַמּוּז וַחֲמִשָּׁה בְּתִשְׁעָה בְאָב [ . . . ] בְּתִשְׁעָה בְאָב נִגְזַר עַל אֲבוֹתֵינוּ שֶׁלֹּא יִכָּנְסוּ לָאָרֶץ, וְחָרַב הַבַּיִת בָּרִאשׁוֹנָה וּבַשְּׁנִיָּה, וְנִ...  אל הספר
משכל (ידעות  ספרים)