תשרי מרחשוון כסלו טבת שבט אדר ניסן אייר סיוון תמוז אב אלול 287 מתח בין רגש ספונטני טבעי ובין דתיוּת ממוסדת – ימי הקיץ הם ימי בכייה ליהודים, מזכיר מנדלי, בימי בין המצרים נזכר חורבן המקדש ומצטרף אליו זיכרון הצרות והמצוקות שדבקו בעם ישראל וגם הצער האישי של כל איש ואישה מישראל . ומנגד, למוכר הספרים ולעסקיו אלה דווקא ימים טובים, שכן בהם צורכים בני עמו את ספרי הקינות והתחינות ואת שאר "מכשירי הבכייה" למיניהם שהוא מספק . דומה שמנדלי מבקר כאן את העסקנות הדתית המנוגדת לעתים לרגש דתי מקורי . מתח בין ארץ ישראל ובין התפוצות – קוראים ישראלים יזקפו בוודאי גבה לנוכח תיאוריו של מנדלי את הפריחה בחודש תמוז – שדות בלבלובם, דשאים ובריכת מים זכים . . . כך אולי באירופה, אבל אצלנו – התכנסות של הטבע, כמישה, קמילה, וציפייה לגשם שיביא קץ לחום יולי-אוגוסט . ואולי נוכל אנחנו, היהודים שזכו לחיות בארץ חמדת אבות ואמהות, לקחת מדבריו אלה של מנדלי וללמוד מהם שדברים שרואים משם לא רואים מכאן, שחוויות הקיום הבסיסיות שלנו, הן כפרטים והן כלאום יהודי, הן שקובעות את התודעה שלנו . שלושת המתחים העולים מתיאורו מלא החיים של מנדלי ...
אל הספר