תשרי מרחשוון כסלו טבת שבט אדר ניסן אייר סיוון תמוז אב אלול 273 המקור בארמית תרגום אַקְדָּמוּת מִלִּין וְשָׁרָיוּת שׁוּתָא אַוְלָא שָׁקֵלְנָא הַרְמָן וּרְשׁוּתָא בְּבָבֵי תְּרֵי וּתְלַת דְאֶפְתַּח בְּנַקְשׁוּתָא בְּבָרֵי דְבָרֵי וְטָרֵי עֲדֵי לְקַשִּׁישׁוּתָא גְּבוּרָן עָלְמִין לֵהּ וְלָא סְפֵק פְּרִישׁוּתָא גְּוִיל אִלּוּ רְקִיעֵי קְנֵי כָּל חוּרְשָׁתָא דְּיוֹ אִלּוּ יַמֵּי וְכָל מֵי כְנִישׁוּתָא דָּיְרֵי אַרְעָא סָפְרֵי וְרָשְׁמֵי רַשְׁוָתָא הקדמת מלים ופתיחת הדיבור בתחילה נוטל אני הסכמה ורשות בשניים ושלושה עניינים שאפתח ברעדה ברשות הבורא והנושא עד זִקנה גבורות עולמים לו, ולא היה מספיק לפרש אילו היו הרקיעים גוויל, וכל החורשות קנים אילו דיו היו הימים וכל המים הנקווים ודרי הארץ – סופרים ורושמי הרשויות כעת פונה הפיוט לתיאור שירת המלאכים בשבח האל, אשר מופלאים ככל שיהיו, הם אינם משתווים לגדולתם של ישראל, החביבים לפני הקב"ה יותר . מלכי אומות העולם רואים את כנסת ישראל בצרתה ומנסים לפתות אותה להצטרף אליהם . תָּאִין וּמִתְכַּנְּשִׁין כְּחֵזוּ אִדְוָתָא תְּמֵהִין וְשָׁיְלִין לֵהּ בְּעֵסֶק אַתְו...
אל הספר