תענית כ' בסיוון: שלוש תחנות של אֵבל

בזמן > דליה מרקס 270 היה נשכח אלמלא אשתו של הרוזן, שחשבון היה לה עם היהודים בגלל בוגדנותו של אישהּ, שגייסה לעניינהּנזיר אחד, והוא התאמץ להמיר את דתם של היהודים . ואולם בסופו של דבר הגיעו העניינים לידי כך שהם נכלאו בבית הכנסת והועלו באש . המסורת המוזכרת כאן, ולפיה יהודי בלואה ברגעיהם האחרונים שרו את תפילת "עלינו לשבח", שיר האמונה הגדול שנועד במקור למוסף של ראש השנה, הביאה לכך ש"עלינו לשבח" נכנס לתפילות היומיום . אסונם של יהודי בלואה נגע ללבבות יהודים גם בקהילות מרוחקות . קהילות יהודי צרפת וחבל הריין נקראו לציין אותו כיום תענית בעקבות פסיקתו של רבנו תם ( 1100 – 1171 ) . רבנו תם, שנפטר בסמוך לאירוע, אמר על כ' בסיוון : "גדול יהיה הצום הזה מצום גדליה, כי יום כפורים הוא" . יום מאֵרה וקללה לאורך השנים הִתעמעם מעט זכר אסונם של יהודי בלואה, באו צרות חדשות והשכיחו את הישנות . אבל כמעט חמש מאות שנה מאוחר יותר, הצטרפו לזיכרון הדמים של כ' בסיוון גם גזירות ת " ח ות " ט ( 1648 – 1649 ) , שבהן פרעו הקוזקים בפיקודו של בּוֹגְדָן חְמֶלְנִיצְקִי ביהודי פולין ואוקראינה ורצחו אלפי יהודים, גברים, נשים וטף . ...  אל הספר
משכל (ידעות  ספרים)