209 תשרי מרחשוון כסלו טבת שבט אדר ניסן אייר סיוון תמוז אב אלול 209 יַ לְדֻתֶךָ נִבְרְאוּ מֵרֶחֶם מִשְּׁחָר שֶׁמֶן טוֹב לְשַׁלֵּם בֹּא בְשָׁלוֹם טַל כֹּ חַ בְּרָקִים וְצִנּוֹרֵי שַׁחַק עָשׂוּ שְׁלִיחוּתָם לֵךְ לְשָׁלוֹם גֶּשֶׁם לָ אוֹגֵר בְּקָצִיר גִּדּוּלֵי חָצִיר בְּלִי זַעַם וְעִצּוּם בֹּא בְשָׁלוֹם טַל [ . . . ] שֶׁ בַח לַחַי מִכֹּל כִּי אֵין כְּמַעֲשֵׂהוּ לְעֵת תִּירוֹשׁ בְּאֶשְׁכּוֹל לֵךְ לְשָׁלוֹם גֶּשֶׁם תַּ אֲוֶיךָ בְחָכְמָה תְּחוּם מָטָר וְטַל וּבִפְטִירַת קֹר נַעַן בֹּא בְשָׁלוֹם טַל . 129 הפיוט בנוי כאקרוסטיכון של א"ב, ובתיו מוקדשים לסירוגין לפרידה חגיגית מן הגשם ולקבלת פנים חגיגית של הטל . הטבע מתואר בו כמתנהל בהרמוניה, בהסכמה וברוגע . והלוא כל חקלאי וחקלאית יודעים שלא תמיד כך הדבר . ואולי הדגש על השמחה והנעימות של הטבע מטרתו לשכנע את הגשם והטל שיֵּרדו בְּעִתם ויהיו לברכה .
אל הספר