תשרי מרחשוון כסלו טבת שבט אדר ניסן אייר סיוון תמוז אב אלול 139 בחודש שבט קוראים בבתי הכנסת את פרשת "בשלח", השבת שבה קוראים את הפרשה נקראת "שבת שירה" . שמה ניתן לה משתי שירות גדולות שנקראות בה . הראשונה היא שירת הים . מכל אירועי הפרשה המפעימים, דווקא שירת הים העניקה את השם לשבת מיוחדת זו . מדרש מעניין מסביר את הייחוד של שירת הים, שירת ההלל שנאמרה אחרי הצלתם של בני ישראל מצבא פרעה הדולק אחריהם : מיום שברא הקדוש ברוך הוא את העולם ועד שעמדו ישראל על הים, לא מצינו [ = מצאנו ] אדם שאמר שירה להקב"ה אלא ישראל . ברא אדם הראשון, ולא אמר שירה . הציל אברהם מכבשן האש ומן המלכים, ולא אמר שירה . וכן יצחק מן המאכלת, ולא אמר שירה . וכן יעקב מן המלאך ומן עשו ומן אנשי שכם, ולא אמר שירה . כיון [ = כאשר ] שבאו ישראל לים ונקרע להם, מיד אמרו שירה לפני הקדוש ברוך הוא, שנאמר : "אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל" . ( שמות רבה בשלח, כג ) לפי המדרש הזה בני ישראל היו הראשונים שאמרו שירה לפני האל . לא אדם הראשון ואף לא שלושת האבות או ארבע האמהות שרו לבוראם כשניצלו מסכנות קשות . היו אלה בני ישראל, העבדים שיצאו ל...
אל הספר