תשרי מרחשוון כסלו טבת שבט אדר ניסן אייר סיוון תמוז אב אלול 129 התחנה השנייה במשנה אנו פוגשים לראשונה את המונח "ראש השנה לאילן" : ארבעה ראשי שנים הם : באחד בניסן, ראש השנה למלכים ולרגלים . באחד באלול, ראש השנה למעשר בהמה ; רבי אלעזר ורבי שמעון אומרין, באחד בתשרי . באחד בתשרי, ראש השנה לשנים לשמיטים וליובלות, ולנטיעה ולירקות . באחד בשבט, ראש השנה לאילן, כדברי בית שמאי ; בית הלל אומרין, בחמישה עשר בו . ( משנה ראש השנה א, א ) כמו במקומות רבים, גם כאן, בעניין ראש השנה לאילן, יש מחלוקת בין בית הלל לבית שמאי, והפעם לגבי המועד המדויק שלו . כרגיל, שיטתו של הלל – יום חמישה-עשר בשבט – היא שנקבעה . חז"ל קבעו "מתנות עניים", לקט, פאה ושִכחה, מסים שהוטלו על בעלי האדמות והנכסים . מטרת המסים הללו היא שיתוף כל העם, גם מי שלא היו להם אדמות משל עצמם בתנובת הארץ . ועל כן ראש השנה לאילן, המועד לחישוב שנת המעשרות, מקדם מטרות של צדק חברתי . התחנה השלישית אחרי חורבן בית המקדש וכאשר רוב עם ישראל לא דר עוד בארצו, הפך ט"ו בשבט ליום המציין את הקשר לארץ ישראל . אכילת פירות הייתה דרך להתקשר אל הארץ, אל טעמיה ומרקמיה...
אל הספר