תשרי מרחשוון כסלו טבת שבט אדר ניסן אייר סיוון תמוז אב אלול 113 בשמונה בטבת נכתבה תורה בימי תלמי המלך יוונית, והחֹשך בא לעולם שלשה ימים ; ב תשעה בו לא כתבו רבותינו על מה הוא ; ב עשרה בו סָמך מלך בבל על ירושלים להחריבהּ . 70 טבת, כאמור, הוא החודש המתחיל בזמן החשוך ביותר בשנה, כאן מספרת המסורת על אירועים קשים שהביאו לכך שחושך בא לעולם שלושה ימים, ובעקבותיהם הוכרזה תענית . שניים מהם מוסברים, שמונה ועשרה בטבת, ואילו על תשעה בו "לא כתבו רבותינו על מה הוא" . והנה לנו מסורת שהשתמרה בלי שאנשים זכרו כלל על מה היא נקבעה . התעלומה נפתרת בפיוט "אֶזְכְּרָה מָצוֹק" ( כלומר אזכור את המצוקה ) מאת יוסף בן אביתור, משורר ספרדי מן המאה העשירית . הפיוט כפי שהוא לפנינו מונה "שלוש מכות" שניחתו בחודש טבת, שעליו נאמר "יֶרַח טֵבֵת מְאֹד לָקִיתִי בוֹ", ואשר עליהן נקבעה תענית . נוסף לשמונה בטבת, שבו נצטווּחכמי ישראל לתרגם את התורה ליוונית, והעשירי בו, קבעוֹהנביא זכריה בן בוזי כיום צום לדורות לזכר ראשית המצור על ירושלים, ומספר הפייטן שבתשעה בטבת "טָרוֹף טוֹרַף בּוֹהַנּוֹתֵן אִמְרֵי שֶׁפֶר", כלומר מת עזרא הסופר . צו...
אל הספר