21 תשרי מרחשוון כסלו טבת שבט אדר ניסן אייר סיוון תמוז אב אלול חלקם זכר המלחין מבית הכנסת של ילדותו, וכן מוטיבים של שירי- עם ישראליים . וכלל לא מובן מאליו שיצירה כה מורכבת ותובענית מבחינה תיאולוגית ורגשית תיהפך לנכס-צאן-ברזל, בייחוד בקרב אלה המכונים "חילוניים", ואולם כך היה – הציבור חווה אותה כאותנטית מפני שהיא צמחה מן השטח . עוצמתה הייתה כה רבה, עד כי בבתי כנסת רבים החלו חזנים לשיר את "ונתנה תוקף" במנגינה שחיבר . בכך היצירה שחֻלנה, כביכול, חזרה לצור מחצבתה הטבעי אבל ממקום אחר . הפיוט בלחנו של רוזנבלום הפך כמעט להמנון של הימים הנוראים, לא רק משום יופיה ועומקה של היצירה אלא גם מתוך כך שמילותיה והלחן שלה מאחדים שלושה עולמות תוכן ומשמעות : יהודי, ישראלי ואנושי . במילים אחרות, ביצירה כמוסים יחד ההיסטורי, המקומי והקיומי . "ונתנה תוקף" היהודי : בשנות בית הספר היסודי ( והממלכתי ) שלי למדנו בכל שנה את סיפור קידוש השם המצמרר של רבי אמנון ממגנצא, שבסופו חיבר רבי אמנון את הפיוט . רבי אפרים מבון ( המאה השתים- עשרה ) , שפירסם את הסיפור לראשונה, כתב על הפיוט : "שמעתי שר' אמנון ממגנצא ייסד אותו על מקר...
אל הספר