161 בשנת ,1972 קיבלה הנהלת תיאטרון הבימה את הצעתו של יזרעאלי לביים שם את הכנסת כלה . כאמור, הייתה זו הפעם הראשונה בתיאטרון הישראלי, בה הועלה על הבמה רומן שלם של עגנון ויזרעאלי היה זה שעיבד, ביים ואף היה שותף לעיצוב הבמה . בהכנסת כלה היה עליו לצמצם רומן המחזיק 480 עמודים להצגה בת שעתיים ורבע ולקדם את העלילה ; היה עליו למצוא דרך להעביר את המציאות ההיסטורית של גליציה לעולמנו שלנו ; למצוא פתרון למסעותיו הרבים ולעלילות המשנה של ר' יודל על פני גליציה ; וכן נדרש פתרון בימתי לקטעי הסעודות הארוכות . אין לי ספק כי הסמיכות בין הבימוי הטלוויזיוני של האפיקה העגנונית ( 1971 - 1972 ) לבין הבימוי התיאטרוני, יצרה יחסי גומלין בין התופעות וסייעה למציאת פתרונות . כך למשל סביר להניח ( והדבר מוצא ביטויו בספרי ההכנה והבימוי ) , כי התלבטויות שהיו ליזרעאלי לגבי דרך הטיפול בטקסט של הכנסת כלה — האם לקצרו או להשאירו כמות שהוא נאמן לחלוטין למקור, וכמה ובאיזו דרך להשאיר — הושפעו במובהק מדרכי הטיפול בטקסט של פרנהיים , שהיווה סוג של הכנה . או שהפתרון הסימבולי-דימויי ליצירת שינויי מקום, זמן והתרחשות בבימוי הטלויזיוני ...
אל הספר