מיני ישראל: העיר האידיאלית הישראלית

123 שער שני האם גם מאחורי החזות המשחקית התמימה של “מיני ישראל״ מסתתרת האידיאולוגיה המכוננת של ישראל “האמיתית״, השוכנת מחוץ לגבולות הדגם ? כדי לברר שאלה זו יהיה עלינו לערוך טיול ביקורתי ב״מיני ישראל״, טיול שהנחת המוצא שלו תהיה כי אין 33 ייצוגים תמימים וכי כל ייצוג הוא אידיאולוגי . היקום של הכפיל הדגם, כאופן ייצוג, נהנה ממעמד ביניים ייחודי במשפחת הייצוגים : כמו המפה, הדגם הנו ייצוג המציאות בקנה מידה מוקטן, אולם שלא כמו המפה - למעט מפת הממלכה הדמיונית של בורחס 34 - הדגם הנו בה בעת גם מציאות פיזית, בקנה מידה של 1 : 1 חלל מוחשי שהצופה מוזמן להיכנס אליו בגופו ממש . כך הופכים היחסים הגופניים שבין הצופה לדגם ליחסים של כוח : מצד אחד - כמו גנרל המנהל מערכה צבאית מעל נופיו של ארגז חול - גודלו היחסי של הצופה מעניק לו עמדת שליטה מול המציאות הקטנה והשברירית של הדגם, אך מצד שני, עצם השתתפותו הפיזית בחלל של הדגם מחייבת אותו לשותפות גורל עם המציאות המיוצגת בו . כמו גוליבר - שהיה יכול למחוץ במחי כף רגלו רובע שלם של מילדֶנדוֹ הבירה, אך תחת זאת הפך לבעל בריתם הנאמן של הליליפוטים - כך הצופה בדגם “מופלל״ על...  אל הספר