87 שער ראשון ממשות ואלגוריה, ערימה מאורגנת של קטעי שפות מתות ושרידי אידיאולוגיות, המציעה גם חוויה אסתטית בפני עצמה וגם נקודת תצפית אל עבר הנמשל שלה - העולם שמחוץ לאתר הציור . בשנים האחרונות קם דור חדש של ציירים וציירות, אשר בעבורם האוטופיה המודרניסטית אינה אלא צ׳יזבט ששמעו ממוריהם מסביב למדורה, והם שמחים לחגוג את יתרונות הערימה . משוחררים מההלם הטראומטי בשל חורבנו של הסדר המודרניסטי, הם מנצלים את השהיית הזמן הליניארי כדי לגלות מחדש צורות שננטשו בחופזת המרוץ אחר הקִדמה . הערימה של הציור מלאה במציאוֹת, אך נראה שכיום המלהיבה מכולן היא המופשט . חייו של המופשט המודרניסטי היו אינטנסיביים אך קצרים, למן “המצאתו״ בראשית המאה העשרים בידי אמנים רוחניים דוגמת קזימיר מלביץ׳, ואסילי קנדינסקי ופיט מונדריאן, ועד למיצויו הפורמליסטי בידי ציירי המופשט האמריקאי המאוחר במחצית המאה . השכבות שנוספו אחריו ובתגובה אליו כיסו היטב את עקבותיו בתל המודרניסטי, עד ששפת הצורות המופשטות, הגיאומטריות והביומורפיות, היתה לסמל של כל מה שמיושן ודכאני במודרניזם . ואילו היום קשה למצוא צייר שאינו מעלה באוב, כמוצא שלל רב, שפה ...
אל הספר