איגרת מהמחתרת

65 שער ראשון לימים נתגלגלה רוחם של תולוניוס מארקס, מרסל דושאן, רוז סלאווי, חורחה לואיס בורחס, האנק הרון, מאקס הֶדרוּם ואדוני יקום אחרים לתוך דמותה של נעמי חי, אמנית ישראלית מדומה שהומצאה, מתחילתה ועד סופה, על-ידי קבוצה של תלמידי בצלאל שעבדו אתי ב- 1987 על “בנה לך אמן ישראלי״ . נעמי חי, בת לאם ניצולת שואה ממוצא פולני ולאב ממוצא צפון-אפריקאי, החלה את דרכה במכון אבני בתחילת שנות השישים, היתה פעילה בשולי קבוצת “ 10 + ״ התל-אביבית, התגלגלה לדיסלדורף לחוגו של יוזף בויס, וחזרה ארצה בשנות השבעים לסדרת פעילויות שבחנה, כמובן, את הגבול שבין אמנות לחיים . עבודת חייה של נעמי חי, הנמשכת כנראה עד עצם היום הזה, היתה ההחלטה לפרוש לחלוטין ממשחק האמנות ולהיטמע במציאות עצמה . עדויות מקוטעות שנאספו מרמזות על כך שנעמי חי פעלה בעיירת פיתוח בדרום, חיה תקופה מסוימת בכפר ערבי באזור חברון, היתה בימית בזמן הפינוי, ואפילו השתתפה ( “הבלונדינית המסתורית״ ) בפעולת המוסד נגד אבו-ג׳יהאד בתוניס . נעמי חי, האמנית שלא היתה, ממשיכה להתקיים בקרבנו כמחתרת בדיונית של אישה 11 חיה, ורק עולם האמנות נותר בשאננותו . המחתרת שלי הית...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד