45 שער ראשון ט״ת : וזה ביטא את השחרור שלך מהציור ? ל״א : כן . אמנם הכתיבה היתה בטון אירוני ומגוחך, אבל זה היה ביטוי ללבטים שהייתי אחוז בהם . ט״ת : וכשחזרת לארץ ב- ,1974 איך בנית את תוכנית הלימודים הפרטית שלך ? מצאת כאן מורים אחרים ? ל״א : הלכתי לראות הרבה אמנות, בייחוד במוזיאון ישראל שהיה אז המוזיאון הפעיל ביותר, ושמעתי הרצאות על תולדות האמנות באוניברסיטה . באנגליה היה לי חלום להיות שוליה של אריה ארוך, שהיה אז דמות סמכותית בארץ . אבל רצה הגורל והוא נפטר בדיוק בשנה שחזרתי, וזה לא יצא . כך שלמעשה לא היה לי שום מורה . וכיוון שלא היתה לי דמות אב סמכותית בתחום הזה, שמרתי על ראש פתוח . אני חושב שבמקרה שלי זה היה יתרון, בלי שאני יכול להפוך את זה למתכון . ט״ת : בלי מורה ובלי קונטקסט, מאיזו נקודה התחלת לצייר ? ל״א : מאפס . הבנתי שאני צריך לבנות את הקונטקסט . קודם כול את הקונטקסט של השפה . הייתי עסוק אז בהגדרת האמצעים שבעזרתם אתבטא . הבנתי שנקודת המוצא היא העובדה, שאין לך שום שפה אמנותית נתונה שאתה יכול ללמוד אותה ולהתחיל לדבר בה . הדבר שאתה רוצה להגיד צריך לבנות את השפה של עצמו בזמן הדיבור . בש...
אל הספר