312 מבקר חופשי האנקדוטה הזו, העניק וואלאס את הכותרת "היסטוריה מקוצרת באופן רדיקלי של החיים הפוסט-תעשייתיים" . בכך הוא הפך אותה מקטע פרוזה מעניין וחונק צעקה ( הנמלטת, כביכול בעל כורחו של המספר, בסיום : "הלא כן וכו'" ) לביקורת חברתית עקרונית ומקפת . בכלכלה שבה עיקר הפעילות חדל להיות יחסי גומלין בין האדם לבין הטבע ( חקלאות או תעשייה ) , אלא יחסי גומלין בין בני אדם לבני אדם, כלומר בכלכלה שעברה מכלכלת ייצור לכלכלת "שירותים", ובחברה שבה את הקהילתיות הקדם-מודרנית ואת הניכור האנונימי המודרני מחליפה והולכת פסידו-קהילתיות, ניכור שאינו מודע לעצמו ומתחזה לבְּיָחַדנֶ'ס — החיבה הופכת להיות אינסטרומנטלית, חסרת ממשות ומוצקות, חמימות מנוכרת ומזויפת . בהתאם לנושא הגדול של הפרוזה שלו שהוא, כאמור, היכולת לקיום אותנטי בעולם העכשווי, וואלאס עוסק בשני סוגים של מערכות יחסים שבהם האותנטיות הינה שברירית במיוחד . הסוג הראשון הוא פעולת החיזור, בעיקר החיזור הגברי . רוח התקופה מדגישה את האלמנט המניפולטיבי והנכלולי שיש בפעולת החיזור, כאשר תיאוריות של "תורת המשחקים" חברו לתיאוריות אבולוציוניות, המדגישות את החשיבות של...
אל הספר