על "ספארי" מאת ג'וליה פרמנטו

אריק גלסנר 299 תחרות בין ברמנים במועדון על השפלת בחורות ; קטע פרוזה מבחיל וחזק ) . זה עולם ממכר, אולי, אבל לא מהנה . גם זה הישג של הספר, תיאור של חיים הדוניסטיים סתמיים ולא מספקים . כמה דברים בולטים בעולם המתואר . האהבה חופשית, כמו שאומרים, אבל היא תחרותית ואנוכית . ההתמכרות למותגי צריכה המצויה כאן ( "אני נשכבת על המיטה לבושה בסקיני ג'ינס של קלואה ובסריג לבן של זארה" ) , תשוקה שעלי להודות שאף פעם לא הבנתי אותה, דומה למיניות התחרותית . גם את הגוף "לובשים" על מנת להתהדר בו . למעשה, לא ברור עד כמה הנשים בספר נהנות בכלל ממין . לואי קוק, הסופרת, מעולם עוד לא גמרה . והגר מעידה על עצמה : "חופשיה, עצמאית, פתוחה מינית . מעניין אם זה מה שכולם חושבים עלי . זה כל כך רחוק ממני" . הרבה יותר מיצרי מין מצייר הספר יצרי תוקפנות, בעיקר של הגר . דוגמה אחת מרבות : "פקידים עלובים, אם לא הייתי כל כך מותשת, הייתי מפוצצת לכם את הגולגולות ודוחפת את המפתח של חדר 307 לתוך ארובות העיניים הבוהות שלכם" ( עמ' 31 ) . ואולי המאפיין המרכזי של הגיבורה הוא הקפריזיות, תנודתה התזזיתית מזעם נורא וקנאה מאכלת לרכות, רגשי נחיתו...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד