על "פתאום דפיקה בדלת" מאת אתגר קרת

אריק גלסנר 273 ניתן לאתר בקובץ גם מבני עומק . מוטיב חוזר בספר הוא מפגש אקראי בין שני אנשים ותוצאותיו, ובכלל דיון ב"אפקט הפרפר" האנושי, השפעתנו זה על חיי זה . את קרת מטרידה גם מידת הייחוד שלנו . לַבחור שחברתו צועקת את שמו, אילן, כשהיא גומרת, מסתבר שלחברתו היו 28 אילנים לפניו . הברקה גאונית . כשאני כותב "טכנית", אין לי כוונה לזלזל . במובנים רבים יכולת "טכנית" היא לב העניין בספרות : היכולת ליצור אי טקסטואלי שכולו משמעותי, אי שאינו מקרי, המעיד כי מאחוריו עומד יוצר תבוני . יש כאן סיפורים טובים וטובים יותר, יש עם פאנץ', ויש שחסרים את הפאנץ', יש סוריאליסטים ויש ריאליסטים . אך ככלל קרת מתגלה שוב ככותב הסיפורים הקצרים הטוב בישראל . שמעו לא יצא בטעות למרחוק . כמה סיפורים כאן קרובים לשלמות . אבל יש יסוד מתחנחן ומצטעצע, קיטש מעודן, בקובץ הזה . שכיחות הגיבורים הילדים ממחישה זאת . מה מתוק יותר מילד ? שכיחות הגברים ש"עזבו" אותם גם היא ממחישה זאת . מה יותר מעורר אהדה מגבר שנזרק ? שכיחותם של איזו עממיות, דיבור סלנגי מושלך, ערסים אשכנזיים, וייט-טראש ישראלי, היא גם סוג של הצטעצעות . יש גם בקשת אהבה בקובץ...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד