על "ותכתבו: אהובתנו" מאת אמונה אלון

אריק גלסנר 257 החרדית . בד בבד משרטטת אלון בלא מודע אנלוגיה חשופה בין המיסטיקה הלא רציונאלית החב"דניקית לבין המפעל המתנחלי, שהקפיד בעבר להיאחז בנימוקים רציונאליים . אבל התהליכים שעוברים על דורי הם התהליכים הפחות מזעזעים ברומן . מזעזע הוא, למשל, מה שעובר על הנער מלאכי, המגדל בסתר גדיים בכדי לשחזר הקרבת קורבנות . הסופרת מציגה את האירוע כפסיכוטי, אבל נדמה שאינה מודעת לעדות שיש בו על חברה שיורדת מן הפסים . מזעזעים הביטויים הרבים מספור בספר להתרפקות על המוות ולשנאת החיים . אך מזעזע מכל מה שעובר על הבת, ענבר . ענבר היא נערה מתבגרת שסובלת משנאת גוף חריפה ולא מטופלת שמתלכדת באופן מזעזע במחשבות מורבידיות : "היא עצמה אינה מפחדת להיהרג [ בפיגוע ] … היא מקווה שלא יעבירו בין המנחמים, בימי השבעה, כל מיני תצלומים מביכים של איך היא נראתה בתוך הגוף המעצבן שלה" . ענבר מבלה את ימיה בין המצבות בהר הזיתים, שהכתוב עליהן מנמר את הרומן במפגן חוסר טעם מורבידי וקיטשי, לכאורה על מנת להתחקות אחר קברה של אם סבתה, אבל בעצם מתוך אותה תשוקת מוות דיכאונית שהרומן ספוג בה . את ההתפוררות והניהיליזם של ההווה מנסה הסופרת ל...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד