אריק גלסנר 235 אבל ספרו "תשע וחצי של א . ב . יהושע" — שנכתב במסגרת אותו ניסיון לשמור על קשר עם הספרות הישראלית העכשווית — על "חסד ספרדי" הוא יצירה חלושה ותשושה . "חסד ספרדי" של א . ב . יהושע הוא ספר משובב נפש ופיקחי, מענג מאוד לקריאה ומומלץ בחום מתון, אבל הוא לא ספר חשוב במיוחד . הוא לא חשוב לא בגלל שאין מה לומר עליו ולפרש בו . הוא לא חשוב במיוחד דווקא בגלל שיש יותר מדי מה לומר עליו ולפרש בו . ולמלכודת הזו בדיוק נפל דן מירון, בפרשנות מפורטת שאינה הרבה יותר מחילוץ המסרים שטמן הסופר הפיקח למבקרים השוקקים ל"משמעויות" . אבל התחושה היא שאף אחת מאותן "משמעויות" אינה הכרחית . מסתה המפורסמת של סוזאן סונטאג משנות הששים, "נגד פרשנות", כאילו נכתבה בדיוק כנגד סוג הניתוח שמציע כאן מירון וכנגד סוג הספרות שכתב כאן יהושע ( סונטאג כתבה את מסתה בהקשר של שפיעה ורבייה אינפלציוניות של ביקורת מאסכולת “הביקורת החדשה” האמריקאית ) . "הפרשנות" הופכת כאן להיות סוג של משחק בין סופר מודע לעצמו ולמבקריו לבין אותם מבקרים ; "הפרשנות" הופכת להיות סוג של פלפול סכולסטי ( למען הדיוק וההגינות צריך לומר שבתוך מסתו הנוכחית ...
אל הספר