הפוטנציאליות של המחול

רודי לרמנס 136 מחול כוריאוגרפי הוא למעשה האמנות של הטמפורליזציה המסודרת של הזמן, או של סימון הזמן בזמן, באמצעות הצגה מחודשת ומתווכת מראש של זמן בזמן ובאמצעות יצירה נלווית של זמן – עצמי . הטמפורליות שנוצרת באופן עצמי מחברת את המרכיבים השונים המגדירים כוריאוגרפיה כלשהי במהלך הזמן : היא מצרפת את התנועות ואת מנחי הגוף השונים המופיעים ונעלמים עכשיו ליצירת טרנס – הווה ספציפי . אזור הזמן המובנה מגדיר את מישור העקביות הטמפורלי של המחול, המתפקד בתור מקבילה ממשית לפזמון המוזיקלי . המישור הזה יכול להיראות סוננטי או דיסוננטי, הרמוני בעיקרו, או להפך, גחמני, שבור, מאיים להתפרק . בלי קשר לאופיו, הזמן – העצמי שבבסיס זמן – העכשיו הליניארי מסומן בראש ובראשונה בשימוש הרהוט בקצב, לצד המלודיות הרבות הכלולות בו בצורת פראזות ארוכות יותר . כל כוריאוגרפיה מתבלטת בזכות הקצבים הספציפיים והמלודיות הסינגולריות שלה . בשעה שקצבים תנועתיים פועלים כמוטיבים טמפורליים חוזרים, המלודיות או הפראזות יוצרות נופים גופניים, המשתרעים רגעית אל מחוץ לזמן . שני הממדים של הזמן – העצמי של המחול מחוללים טריטוריאליזציה של המרכיבים האי...  אל הספר