פרק רביעי: "דמה של הספרות קפא בעורקיה, מצער ושבר" הפואטיקה הטראומטית של אבות ישורון

אי ‑ האפשרות העקרונית של טנקרדי להבין את הטראומה ברגע התרחשותה . רק ברגע החזרה, כאשר הוא הורג את קלורינדה בשנית, הוא מבין את מעשהו הראשון . החזרה היא האפשרות היחידה הנתונה לסובייקט המבקש לעכל את האירוע הטראומטי שחווה : "כשם שטנקרדי אינו שומע את קולה של קלורינדה עד לפציעתה השנייה, כך הטראומה אינה ניתנת לאיתור באלימות הברורה או באירוע המקורי בעברו של האדם, אלא באופן שבו עצם אי ‑ ניתנותה של הטראומה להטמעה בחיי הנפש - האופן שבו לא נודעה בהופעה הראשונה - חוזר ורודף את הניצול לאחר האירוע" ; ולכן, לשיטתה של קרות, "הטראומה היא לעולם פצע שזועק, שפונה אלינו בניסיון לספר על מציאות או להגיד לנו אמת שאינן נגישות ואינן ניתנות להבנה בשום דרך אחרת . אמת זו, בהופעתה המושהית ובפנייתה המאָחרת, אינה קשורה רק במה שידוע, אלא גם במה שנותר 33 בלתי ‑ ידוע במעשינו ובלשוננו" . קרות אינה מנסה "לפענח" את התכנים של הטראומה אלא לעמוד על "סבך 34 הזיקות של הידיעה ואי ‑ הידיעה בלשון הטראומה ובסיפורים הנסמכים אליה" ; בעיקר היא מעוניינת לעמוד, אפילו בסיפורו של טנקרדי המוזכר בחיבורו של פרויד, על היחס המורכב המתקיים בטראומ...  אל הספר