הזכות להורות וזכויות הילד רוני רוטלר

הפקוחה של מדינה, הרואה עצמה אחראית על שלומם וטובתם של קטינים . בהתאם לכך, מאפשר החוק למדינה להתערב ביחסים בין ההורה לילד בנסיבות מסוימות . הכרת החוק בזכות להורות, היקפה ותוכנה תחום חיי המשפחה מאופיין בדרך כלל בפרטיות ובאוטונומיה, אשר מימושן תלוי בבחירתו של הפרט ( גלעד, 2007 ) . מהותה של המשפחה כזכות מתעוררת כשנדרש סיוע המדינה במימושה או באי - שלילתה . או אז הופך המרחב האינטימי לציבורי ומתבקשים כללים ברורים ( 2003 Statman, ) . כאשר עסקינן בהורות, להבדיל מזוגיות - אשר המדינה לא מתערבת בה, או מנישואין - אשר המדינה מסדירה באמצעות הדין הדתי, אך אינה מתערבת בתוכנם, נכנס אל המשוואה גורם נוסף, החוסה תחת הגנה מובהקת של המדינה - הילד . גורם זה מאפשר ומצדיק התערבות במקרים בהם המדינה סבורה כי ההורות נוגדת את זכויותיו וטובתו . ההורות כוללת שני היבטים : הבאת ילד לעולם, וגידולו . הזכות להבאת ילד לעולם נדונה כאשר קיימים אצל הפרט או הזוג קשיים ביולוגיים ( כגון הורים יחידניים, זוגות מאותו מין או זוגות המתקשים להביא ילדים לעולם מסיבות רפואיות ) . כל אלה לא יידונו במסגרת פרק זה . עם זאת נעיר, כי גם בבסיסן...  אל הספר