חופש דת וחופש מדת במגילת זכויות שלא כוננה בישראל . דעה זו הייתה כאמור אחת מדעות המיעוט, עוד עדות לפגיעותה של התשתית החילונית של הדמוקרטיה הישראלית בראשית ימיה, עוד ביטוי ל"תוצרי" הדפיציט הציוני . התפתחות הסאגה בשאלת "מיהו יהודי" משקפת את שבריריותו של הבסיס הערכי ‑ חילוני של הממלכתיות הבן ‑ גוריונית העולה ככזו בתוך "הדפיציט הציוני" ומתוכו . סאגה זו מתפתחת מהגדרה חילונית מובהקת של היהודיות דרך סייגים שנכפו עליה בתהליך התעצמות סממני מהפכת הנגד הדתית ועד למציאות של האידנא אשר בה כשליש מקרב מיליון העולים מחבר הלאומים לשעבר מוגדרים יהודים על פי חוק השבות אך אינם כאלה על פי ההלכה . לנוכח שתי הדוגמאות שהבאתי - הכרזת העצמאות ו"חוק השבות" - אני שואל את עצמי : האם במציאות של ישראל של שנות האלפיים היו חברי כנסת ישראל חותמים על הכרזת העצמאות ? האם ניתן היה לגייס רוב שהיה חותם על ההכרזה ? האם במציאות של היום היה נחקק "חוק השבות" במתכונת של שנות ה ‑ 50 של המאה הקודמת ? האם כנסת ישראל הייתה משאירה היום את "על פי ההלכה" מחוץ להגדרות החוק ? ספק רב . לאחר קום המדינה, משאסרה הממלכתיות על מגוון רעיוני במוס...
אל הספר