נמצאים בעיצומו . כלומר, המדינה נותרה בשלב ביניים, על אם הדרך שבין ריבונות ‑ בדרך לבין ריבונות מלאה . המציאות הזאת מכתיבה, בין היתר, את אופיה של הדמוקרטיה הישראלית כדמוקרטיה פורמלית ולא כדמוקרטיה מהותית : יש לה מוסדות מתפקדים בכל אחת משלוש הרשויות, יש לה פרוצדורות פוליטיות כמו הבחירות הנערכות אחת לארבע שנים, והיא מתנהלת על פי כללים דמוקרטיים . אבל היא עדיין חסרה קורפוס של ערכים אוניברסליים המשמשים מסד לתהליכי השעתוק - הנחלת היסודות התודעתיים המעוגנים בתרבות הפוליטית ומשמשים קווים מנחים להתנהגות אזרחית . אלה עדיין חסרים משום שאין לה למדינת ישראל חוקה המסדירה את מערכות היחסים שבין הרשויות בכלל ובין הרשות המחוקקת והשופטת בפרט . ובעיקר, אין בה מגילת זכויות המגדירה ומקבעת את החירויות, את היחס למיעוטים ואת מקומה של הדת . החוקה היא אשר הייתה עשויה לשמש מסד לתהליכי השעתוק, והיעדרה הוא חסר משמעותי בתהליך החינוכי האמור להכשיר את תלמידי ההווה להשתלב בחברה האזרחית העתידית לאחר שהטמיעו את הערכים הבסיסיים של הדמוקרטיה המקופלים במגילת זכויות . היחיד בישראל, והחברה האזרחית כולה, לא הטמיעו את המשמעויות ...
אל הספר