פתח המאמר בדברים על חגיגות העשור למדינה, על הישגיה ועל “שמחת החיים הטבעית המתפרצת מנפשם הבריאה של ילדינו הנושמים במלוא חזם את אוויר החירות והעצמאות" . שני משפטים במאמר זה חשובים מאוד : “הדור הגדל כאן בארץ זקוק לתחושת השואה שפקדה את עמנו לפני 15 שנה" ; “האם נשגה באשליה, כי אין סכנת גלות מבחינותיה השונות אורבת לנו ? " משמעותם של הדברים ברורה ‑ הגולה היא דבר שלילי . השואה שייכת לגולה, אבל היא פרק מכריע בחיזוקה של הרוח הלאומית הישראלית, דווקא מתוך הניגודיות שבינה לבין האחרונה . בדבריו אלה שימש לוין שופר לדאגה הקשה שהלכה והשׂתררה במערכת החינוך בשלהי שנות ה ‑ ,50 בנוגע לתחושת הניכור שהלכה וגברה בין הנוער הארץ ‑ ישראלי לתפוצות, ליהדות, לתרבות היהודית, להיסטוריה היהודית, ובכלל זה לשואה . משנת 1955 עד 1960 כיהן זלמן ארן בתפקיד שר החינוך והתרבות . ימים אחדים לאחר מינויו כתב לו בן ‑ גוריון : “במידה שאני מכיר את הנוער, והמדובר על הנוער הטוב, הוא לקוי מאוד מאוד בתודעה יהודית, בהכרת מורשתנו ההיסטורית ובזיקה מוסרית ליהדות העולמית, ויש לדאוג לתוכנית לימודים שתתקן ליקוי זה מבלי לפגוע בענפי לימוד חיוניי...
אל הספר