זאת, לסמיכות האירועים נודעה מצד הניצולים משמעות רגשית עמוקה . רבים מאוד מן ההורים של בני דור המדינה היו שורדי השואה הללו . העובדה שלאחר השואה יש להם מדינה שבה היהודים, עד לא מכבר מיעוט שנוא, נרדף ומושפל, מהווים רוב, הקנתה למדינה היהודית ממד של חוויה מתקנת, גם רגשית ‑ אישית וגם קולקטיבית ‑ לאומית . רבים מן הניצולים התייחסו לארץ ישראל ולמדינה כאל “בית" ואל אנשי הארץ כאל “אחים" . בתוך כך, חלק הארי של ניצולי השואה שעזבו את ארצות מוצאם, בחרו להגר לארץ ישראל ומאז ,1948 למדינת ישראל . חוויית ההגירה לישראל, מקום כה שונה בנופיו ובאקלימו מן הארצות שמהן באו, לא היתה קלה . לפתע בלב המזרח קראה רות בונדי לספרה שעסק בעלייתה ארצה . כמכוות האור תיאר אהרון אפלפלד את מפגשו עם הארץ ואנשיה בספרו בשם זה . ולמרות זאת, כה רבים עלו אליה ומרביתם אף נשארו בה . ביותר ממובן אחד סיפור התערותם של הניצולים בחברה הישראלית הוא יוצא דופן . מדובר בקבוצת מהגרים שהיוו חלק נכבד מן המערך הלוחם במלחמת העצמאות המכוננת של המדינה שאליה היגרו, עובדה שהעניקה להם משלב מוקדם תחושה מסוימת של שייכות . אבל דבר לא היה דומה בעיני הניצולי...
אל הספר