לאזרחיה, אבל מאידך גם עסקה במעורבות ישירה, בעייתית ולעתים מושחתת במשק . בתחילת שנות ה ‑ 60 נהנתה ישראל מאיזון תקציבי וצמיחה מצוינת, אך המצב הידרדר במהירות אחרי מלחמת ששת הימים ומלחמת יום הכיפורים . הסובסידיות גדלו במאות אחוזים וכך גם תשלומי ההעברה . המשק נקלע לסחרור שבשיאו אינפלציה של מאות אחוזים . היה זה עידן ההודעות הדרמטיות של שר האוצר בטלוויזיה, הדולרים מתחת למזרן והחשש מפיחות בחצות הלילה . במחצית שנות ה ‑ 80 יישמה ישראל את תוכנית הייצוב הכלכלית שהצילה מעשית את המשק . היסטורית, התוכנית החלה מבטלת מאפיינים סוציאליסטיים בכלכלה הישראלית ומטה את החברה הישראלית למודל ליברלי של שוק חופשי, מותאם למציאות גלובלית . הגלובליזציה איננה מבקשת, היא מצווה, וציווייה בישראל היו ברורים . פתיחת השוק למשקיעים זרים, הפרטת תעשיות ממשלתיות ולאחר מכן גם שירותים חברתיים, שחרור השקל הישראלי מהצמדות ורצועות ניוד למיניהם והפיכתו למטבע נסחר בחופשיות, הורדת גירעון וצמצום קצבאות למיניהן, ביטול סובסידיות וחסמים שגוננו על תעשיות ותיקות, למשל מפעלי הטקסטיל בעיירות הפיתוח . תוכנית הייצוב הצליחה והובילה לעידן של שגשו...
אל הספר