פרק רביעי 104 מוזיקה פופולרית חוקרים שונים הגדירו את המוזיקה הפופולרית בדרכים שונות ( ; 1977 , Jones & Rahn Shuker , 2006 ) . דנזין ( 1970 , Denzin ) הצביע על בעיה בהגדרת המוזיקה הפופולרית, כיוון שכמו אופנה נקבעת פופולריות רק על ידי המשתמש, ולכן אפשר למדוד אותה רק בדיעבד . רבים התייחסו למוזיקה פופולרית כמושפעת מאילוצים ארגוניים, כגון אסדרה, חידושים טכנולוגיים, מבנה השוק, תעשיית המוזיקה ועוד ( 2013 , Kaplan ) . מהבחנות אלו נראה שהמוזיקה היא למעשה סחורה שניתן להגדיר את הפופולריות שלה באמצעות רמת ביקושה וצריכתה אצל מאזיניה . אדורנו ( 2006 , Adorno ) התייחס אף הוא בכתביו למוזיקה כסחורה לכל דבר, והוא הדגיש את ההאחדה ( הסטנדרטיזציה ) כמאפיין מהותי של מוזיקה פופולרית . בחיבורו "על המוזיקה הפופולרית" הוא מסביר שההאחדה באה לידי ביטוי בכמה אופנים : המבנים הקבועים של השירים, הנושאים שחוזרים על עצמם, הקצב של השירים וכן הלאה . האחדה זו נוצרת כביכול מתבנית אחת, וכדי להוביל לתוצאה סופית ברורה : חוויית שמיעה מוּכרת . המוזיקה הפופולרית נתפסת על ידי אדורנו כמוצר תרבות המהווה חלק מתקשורת ההמונים ומעניקה ...
אל הספר