פרק עשירי ׳לא עת מרגוע העת הזו׳: פעילות בזירה המפלגתית והציונית

350 מהפכנית מעמדה במפלגה למרות התכתשויותיה, איומי ההתפטרות החוזרים ונשנים, העלבותיה והיעלבויותיה, חבריה לא יכלו לוותר על כושר עבודתה וגייסוה למשימות על הצעה לשליחות מפלגתית באמריקה, שעלתה בישיבת מזכירות שונות . מפלגתה ב- 20 ביוני ,1926 השיבה בסירוב זועם : ׳אינני רוצה להיות העסקן המושבע שבכל מקום ביחוד שאצלנו בכלל שוררת שִטה שלא לפי רוחי׳ . על בינתיים עלה במוחה רעיון מפתיע : היא סירובה חזרה גם בחודשים הבאים . ביקשה מהוועד הפועל של ההסתדרות לשגר משלחת לרוסיה כדי ללמוד 5 מכיוון את התנהלות תנועת הפועלות שם, אך התשובה הייתה מתחמקת . שתשובה שלילית מעולם לא הרתיעה אותה, פנתה במכתב נוסף ובו הבהירה שחודשי העבודה האחרונים במנגנון תנועת הפועלות הוכיחו ׳ביתר שאת את הצורך המיוחד ללמוד מקרוב את תנועת הפועלות בארצות [ אחרות ] 6 חודש יולי חלף, וביחוד זו שברוסיה׳, וביקשה לדון בהצעתה בלי שהיות . 7 עדה לא העריצה את הקומוניזם, נאסף גם חודש אוגוסט, וישיבה לא כונסה . השקפותיו ושיטותיו . האלימות שהתגלתה במהפכה הבולשוויקית הייתה מנוגדת בתכלית לתפיסת עולמה ; מה גם שבתקופה זו גילה המשטר הקומוניסטי עוינות גוברת ...  אל הספר
יד יצחק בן-צבי

מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב