176 מהפכנית את יתרונותיו על פני בית ספר חקלאי ורמזה לחילוקי דעות בסוגיה זו בינה לחנה מייזל . אחד ההבדלים ביניהן היה בתפיסה של ארגון משק הפועלות . לדעתה, מסגרתו איננה היררכית כמסגרת בית הספר, חלוקת הידע בו שיתופית, ומרביתו נרכשת בעבודה מעשית . הבדל אחר היה בזיהוי הכישורים הנרכשים במשק הפועלות, שאינם מוגבלים לתחום ההשכלה והידע המקצועי, אלא כוללים ניהול עסק על היבטיו הכלכליים . על כן התנגדה ׳לגישה המתירה את הדפיציטים [ גירעונות ] לקבוצות הפועלות׳, וטענה שעל מנהיגות הפועלות לשאוף לבסס משקים עצמאיים מבחינה כלכלית . בשל החשיבות שייחסה לפתרון זה היא לא התנגדה לעבודת פועלות במיון ובקטיף הטבק, עבודה בעייתית מבחינה בריאותית, וראתה בכך אמצעי לשילוב 4 חלוצות בחקלאות, בעיקר לאור היעדר הכשרה לנשים במשקים המעורבים . עקרונות אלה יעמדו לנגד עיניה בהקמת משק הפועלות הגדול – עיינות . נוסף על מעלותיהם בתחום החינוך היו למשקי הפועלות יתרונות כלכליים . הם הגיעו לעצמאות כלכלית בשלב מוקדם, וההון שהשקיעו בהם המוסדות הלאומיים היה קטן בהשוואה לסכומים שנדרשו לביסוס משק חקלאי אחר . עדה סברה שרצוי לאחד משקים בעלי אופ...
אל הספר