בקרקע, תוך כדי שהיא עומדת על זכות הבעלות ועל זמניות החזקה . מצב אנומלי זה, אף אם ניתן להבין את השיקולים שהובילו לקביעתו לפני עשורים רבים, הביא לסטגנציה שפגעה בכל הצדדים . בשטח אין קיפאון וצורכי האוכלוסייה והמדינה התפתחו . רקע זה הונח לפתח המל"ל עוד בשנת 2004 . בסיומה של עבודת מטה, סוכמה בדוח שנכתב על ידי סגן ראש המל"ל, אודי פראוור, תפיסת המל"ל בדרך זו : "רצונם ההיסטורי של הבדואים להשתייך למדינה, והאכזבה הקשה מדרך טיפולה בהם, מחריפים תחושות של 28 ניכור והקצנה ומחזקים תהליכי פלסטיניזציה ואִסלאמיזציה" . באשר לסוגיית הקרקע ולסוגיית ההתיישבות בוססו בעבודת מטה זו העקרונות שילוו את מדיניות הממשלה מכאן ואילך : תביעות הבעלות הם חסם עקרוני לפיתוח הנגב ולהקמתם של יישובים בדואיים נוספים והרחבת הקיימים, יש הכרח לקשור בין פתרון סוגיית תביעות הבעלות ובין סוגיית ההתיישבות, יש הכרח בטיפול כולל במצוקות האזרחיות ( תשתיות, חינוך, תעסוקה, בריאות ) . המלצות המל"ל עמדו בבסיס הכרעת הדרג הפוליטי כי יש לחתור לפתרון כולל, תוך מציאת נוסחת תמורות מטיבה . למעשה, ועוד טרם הקמת ועדת גולדברג, נדרש ראש הממשלה אהוד אולמ...
אל הספר