צוללים . . . נוסקים . . . חוזרים . . . צוללים . . . וידענו שיש בשארם ( בח"א 29 ) רק שני פנטומים . . . אחד לא תקין . . . תיעדתי את כל מה שעבר עלינו ביום הראשון למי"ה ( מלחמת יום הכיפורים ) ובימים שלאחר מכן . כ ‑ 40 שנה שכבו להם הדפים המצהיבים, ולרגל מלאות 40 שנה למלחמה ההיא, ששינתה את חיינו לעד, החלטתי לסרוק ולהעלות את המלחמה מבעד לעיניה של חיילת בת 19 . ב ‑ ,2013 כאשר נפתחה בפייסבוק הקבוצה " 40 שנה למלחמת יום כיפור : זיכרונות, צלקות, כאבים וכל השאר", העלתה מור אמרו את הטקסט הנ"ל בקבוצה, במסגרת שמונה אלבומים של היומן שכתבה בליווי תמונות שצילמה לכל אורכה של המלחמה . את היומנים, המכונים "מי"ה שלי", היא פותחת בהקדשה "לחברי שנפלו בסיני, יהי זכרם ברוך" . כיום, במרחק 44 שנים מהמלחמה, היא אומרת שהיא מצטערת שלא היה לה סמארטפון כדי לתעד עוד ועוד ועוד . . . "המלחמה איתי כל הזמן", היא אומרת ; בריאיון אחר, שבו ציינה את מה שעבר עליה במלחמה ההיא, אמרה ש"לא איבדתי אותה ולא עיבדתי אותה" . היא חיה אותה יום ‑ יום, כמו גם את הגעגועים לנופי הבראשית של שארם, לים, למרחבים . היא מתארת את המפגש הראשון שלה, כחי...
אל הספר