חזזיות כאינדיקטורים לזהום אויר רגישותן של חזזיות לזיהום אוויר הוכרה לראשונה על ידי החוקר הפיני נילאנדר ( Nylander ) ב . 1866 הוא שם לב להשפעת זיהום האוויר על חזזיות בפאריס , והצביע על יכולתן להיות מודדים ביולוגיים לדרגת נקיון האוויר . בכך הונח היסוד לניצול כושר ההגבה של חזזיות לזיהום אוויר לשם קבלת מידע אודות מהות המזהמים ושיעורם באטמוספירה . ב 926 ו תיאר סרננדר ( Sernander ) את איכות האוויר בשטוקהולם על פי התנהגות החזזיות : מרכזו של יישוב עירוני מזוהם מהווה "מדבר חזזיות , " ואין בו חזזיות כלל . בשולי המדבר הזה מתפתח "אזור המאבק , " שחזזיות מסוימות נפגעות בו , בעוד אשר אחרות נעלמות כליל . מחוץ לאזור המאבק משתרע "האזור הנורמלי , " שהרכב אוכלוסיית החזזיות בו טבעי . מיפוי אזורי של איכות האוויר על סמך שימוש בחזזיות מצא את ביטויו במחקר שנעשה באנגליה ובוויילס . בשיטה זו אפשר להציג את התנהגותן של חזזיות כתלויה בריכוז של גפרית דו חמצנית ( SO ) באוויר . התנהגותן של חזזיות מתבטאת בשינויים במראה ובחיוניות שלהן , או בהיעלמן המוחלט . על פי התנהגות החזזיות מתקבל האומדן של כמות so 2 באוויר , וזהו א...
אל הספר